פסק-דין בתיק ע"פ 4386-09-12

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' בן דור) בת"פ    30522-03-11 - על גזר הדין מיום 2.7.2012, לרבות ההחלטה שלא לבטל את הכרעת הדין מיום 27.12.2011.

1.  המערער הורשע, על פי הודאתו, בתקיפה הגורמת חבלה ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין תשל"ז-1977, בכך שבתאריך 30.4.09, בצומת מעלה דפנה בירושלים, תקף את המתלונן. בין המערער והמתלונן, בהיותם נוהגים ברכבם, התעורר עימות בדרך. המערער יצא מרכבו והיכה את המתלונן שישב ברכבו, דרך החלון הפתוח ברכב המתלונן. הוא ניער בחוזקה את המתלונן ואחר כך היכה באגרופים בפניו, וגרם לו לחתך בשפה שדימם והודבק בטיפול רפואי.

2.  לבית המשפט קמא הוגש תסקיר שירות המבחן, אשר סקר את נסיבותיו של המערער, וציין, מחד, כי בלט אצל המערער סף תסכול נמוך, וכי הוא נוטה להתנהג בצורה אימפולסיבית, ללא הפעלת שיקול דעת הולם, ומאידך לאורך השנים הצליח המערער לנהל אורח חיים תקין וחיובי. המלצת שירות המבחן היתה להסתפק בצו שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה.

בית המשפט, אשר דחה את בקשת המערער לסיים את ההליך ללא הרשעה, התייחס בגזר דינו לנסיבות האירוע, המציבות אותו, לדבריו, באחד השלבים הגבוהים של החומרה. בית המשפט התייחס לכך שמדובר באירוע בין נהגים, ושלמזלו של המערער, המתלונן הגיב בגרימת נזק למכוניתו של המערער ולא מעבר לכך. לקולא התחשב בית המשפט בהודאתו של המערער, בעובדה שריסן עצמו, ולאחר שהמתלונן הגיב, לא המשיך באירוע האלים אלא הזמין משטרה, בהיעדר עבר פלילי ובכך שקיימת אפשרות שפרנסתו של המערער תפגע, וגזר על המערער מאסר של חודש לריצוי בעבודות שירות ומאסר על תנאי של 4 חודשים.

3.  בהודעת הערעור טען המערער כי טעה בית המשפט קמא כאשר סירב לבטל את הרשעתו. לטענת המערער, בית המשפט קמא לא שקל כדבעי את ההשלכות הקשות שיהיו למערער, אשר עובד בתור מורה למחשבים, אם תוותר הרשעתו על כנה. לטענת המערער הוא עומד בקריטריונים שנקבעו להימנעות מהרשעה. המערער טען כי טעה בית המשפט בכך שלא שקל את העונש שהטיל עליו, על פי הנסיבות הקשורות באישיותו, במצבו הפיזי והנפשי, במצבו הכלכלי, במצב התלויים בו, במניעיו בביצוע העבירה ובנזק שנגרם לו.

במהלך הדיון בערעור מיקד ב"כ המערער טיעוניו בשאלת ההרשעה, לדבריו מאחר שעד לדיון סיים המערער לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות שנגזר עליו.

ב"כ המערער חזר על טענותיו לעניין ההרשעה וכן הפנה לפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון, בתיק רע"פ 2777/11, שם ביטל בית המשפט את הרשעתה של המערערת והורה על סיום ההליך ללא הרשעה.

4.  דין הערעור להדחות. המערער היה מעורב באירוע חמור, עימות בדרך בין שני נהגים, במהלכו יצא המערער מרכבו, ניער בחוזקה את המתלונן שהיה ברכבו, היכה את המתלונן באגרופיו וגרם לו חבלה. בתי המשפט התייחסו לא אחת לחומרתן של עבירות האלימות בכלל ולחומרתן של עבירות אלימות על רקע שימוש בדרך בפרט, ולצורך בענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות אלה. 

אשר לפסק הדין אליו הפנה ב"כ המערער - העניין אשר נדון באותו פסק דין אינו דומה לענייננו. פסק הדין עוסק בעבירה מסוג אחר לגמרי. כמו כן, נסיבותיה האישיות של המערערת באותו עניין היו שונות לגמרי מאלה של המערער - בית המשפט התייחס בפסק הדין למצבה הרפואי של המערערת, וציין כי אלמלא מצבה הבריאותי, ייתכן שתוצאת הערעור היתה שונה.

בנסיבות אלה, לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן ובאיזון שנעשה בין חומרת העבירה לבין מכלול השיקולים העומדים לזכותו של המערער.

לאור האמור, הערעור נדחה.

ניתן והודע היום, כ"ג בחשון התשע"ג, 08/11/2012, במעמד הנוכחים.